עבודה בשעות נוספות מול תשלום גמול בגין שעות נוספות גלובליות

פסק הדין המנחה בסוגיה של תשלום גמול שעות נוספות בעד מספר שעות קבוע מידי חודש הוא, פסק הדין בעניין אלון נגד בנק ישראל וכך פסק בית הדין הארצי:

"מותר למעביד לשלם מראש או להתחייב מראש (ולשלם) גמול שעות נוספות בעד מספר שעות נקוב, אם המוסכם לא יכלול גמול בעד שעות שמעבר למותר על פי החוק וזאת אף אם היה ידוע ומסכם שלא תמיד ולא בכל חודש, יעבוד העובד את מלוא מכסת השעות הנוספות שבעדן שולם". עוד נפסק כי במקרים בהם מתברר כי העובד עבד בהיקף גדול יותר של שעות נוספות יש להשלים את גמול השעות הנוספות הגלובליות לגמול המגיע לעובד על פי החוק.

מכאן, שאין כל מניעה שהמעסיק יסכם עם העובד תשלום גמול עבור עבודתו בשעות נוספות גלובליות, גם כאשר ידע המעסיק שלא בכל חודש יעבוד העובד את מלוא מכסת השעות הנוספות שבעדן משולם לו הגמול. לדוגמה, כאשר מוכח כי העובד עבד מעל ל-23 שעות נוספות בחודש עליהן שילם המעסיק לעובד מדי חודש גמול קבוע בשיעור של 125%, על המעסיק להוסיף ולשלם לעובד עבור השעות העודפות מעל ל-23 שעות.חישוב הגמול ייערך לפי תחשיב יומי או שבועי כקבוע בחוק ומשעות העבודה יקוזזו שעות החסר, בהם לא השלים העובד יום עבודה מלא.אם הוכיח העובד שהתשלום הגלובלי ששולם לו הוא פקטיבי ואינו קשור לשעות העבודה כלל, כי אז יש לכלול את רכיב השעות הנוספות ברכיב השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים. אך אם לא הרים העובד את נטל ההוכחה ולא הוכיח שתשלום הגלובלי על שעות נוספות הוא פיקטיבי, כי אז לא יכלל רכיב השעות הנוספות ברכיב השכר הקובע לפיצויי פיטורים.

פרסומים ופסקי דין

פסיקה בעניין הפרשנות לסעיף 7 בחוק שעות עבודה ומנוחה

סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, קובע כי שעות המנוחה השבועית של עובד הן לפחות 36 שעות רצופות לשבוע. בסעיף 7(ב) צויין כי המנוחה השבועית לגבי יהודי תכלול את יום השבת ולגבי מי שאינו יהודי בימים שישי,או שבת או ראשון- הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו.מהחוק לשאלה מעשית שנדנה בפסקי דין, על קבלת תשלום בשיעור של 150% בגין עבודה במוצאי שבת, לעובד שביצע משמרת בשבת, והשעות במוצאי שבת אינן מעל ל-8 שעות עבודה.  התובע עותר לתשלום גמול בגין עבודה במשמרות שהחלו במהלך יום השבת ונמשכו לאחר צאת השבת, כך שיקבל גמול מתאים בשיעור של 150% בגין השעות שבצע לאחר צאת השבת. אולם, וכפי שנפסק בפרשת יעקוביאן- ע"פ 1002/02 מדינת ישראל נגד יעקוביאן, קבע ביה"ד הארצי לעבודה כדלקמן: " לפי סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, המנוחה השבועית המגיעה לעובד היא בת 36 שעות הכוללת לגבי יהודי את יום השבת. את המונח "שבת" יש לפרש בזיקה למורשת ישראל ולא כהגדרתו של "יום" בחוק הפרשנות. לפי זה "השבת", לעניין זכויות עובדים, מסתיימת עם צאת השבת ועבודה במוצאי השבת, כשלעצמה, אינה עבודה בשבת. עם זאת, ייתכנו מקרים שעבודה במוצאי שבת תחשב כעבודה במנוחה השבועית, אם לא קדמה לה הפסקה רצופה של 36 שעות כדרישת סעיף 7 לחוק. שילוב של עבודה ביום שישי אחר הצהריים ועבודה במוצאי שבת יכול, בתנאים מסוימים, להיחשב כעבודה במנוחה השבועית, אלא שעניין זה טעון הצגת תמונה מפורטת ומדויקת לגבי שעות העבודה בכל מועד רלבנטי. במקרה הנדון, משלא הניח התובע כל תשתית לפיה עבד ביום המנוחה השבועי מבלי שנתנה לו חופשה מתאימה בת 36 שעות עובר ליום המנוחה, הרי שאין בסיס לשלם לתובע גמול מיוחד בגין עבודה שבצע לאחר צאת השבת".עבודה של יהודי במוצאי שבת, שקדמה לה מנוחה של 36 שעות, אינה מזכה בגמול מיוחד. הוא הדין לגבי מי שאינו יהודי שקבע את יום מנוחתו באחד מהימים הקבועים בחוק(ששי, או שבת, או ראשון).